יום ראשון, 31 ביולי 2011
יום שלישי, 19 ביולי 2011
טיול הבוקר או הלוואי שיהיה לי רגע שקט עם הקפה, רק רגע אחד , לא יותר
טיול הבוקר
או הלוואי שיהיה לי רגע שקט עם הקפה, רק רגע אחד , לא יותר
הבנתי שעכשיו הכל אחרת, עולם חדש ומופלא בפני המון חששות המון דאגות רגעים קטנים של אושר. שמחה גדולה כאשר הקטנטנה הצליחה לעשות קקי לאחר שבוע , פשוט אושר כה גדול למראה חום "נפלא" .
כל החיים משתנים ברגע אחד וכל כך רציתי בכך, כל כך חשקתי בכך, אך עכשיו אני קצת מתגעגעת לעצמי והבטחתי לעצמי לא לשכוח אותי, גם אני כאן.
אך עכשיו הנסיכה הקטנה נמצאת בעולמנו והיא צריכה אותנו , את החום האהבה החיבוק והמגע, אני לומדת אותך קטנה, ואיתך המון דברים על עצמי, פתאום נגלים לעיניי מחשבות שלא היו, פתאום אני יכולה להיות ערה כמעט 20 שעות ועדיין יש לי אנרגיות מטורפות.
אני מתעוררת בשעות הקטנות של הלילה ויש חיוך על פני למראה פניך וגופך הקטנטן יפה שלי.
אמא
יום חמישי, 28 באפריל 2011
החיים בטרנינג - חופשת לי
אם לדרך
אני בת 29 ויילדתי לפני כחודשיים, וואהו איך עבר הזמן, נראה לי כאילו אתמול התרחשה חויית חיי , הלידה- התינוקת- האושר החדש.
ופתאום ראיתי מודעה בעיתון , פרויקט חדש אם לדרך, חקרתי קראתי וגילית פרויקט נפלא תורם ונהדר, זכיתי לביקור של רכזת הפרויקט פז רענן ומנהלת המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות בעיירית כפר סבא שהגיעו לביתי להתאים לי מתנדבת, ואני הוקסמתי מהרעיון, מהעובדה שיש עוד אנשים טובים באמצע הדרך, ואכן כבר במפגש הראשון עם פז , קיבלתי טיפים בנושא תרילים לקטנטונת, לעזור לה בפעילות מעיים, ולאחר שיחה והכרות, הן מצאו לי מתנדבת מקסימה.
וכך היה: נפגשתי עם נריס המדהימה האדיבה והסובלנית והיא הגיעה לביתי ועזרה לי במתן טיפים בטיפול בתינוקת ולרגע יכולתי להתפנות לשירותים ולהתקלח או להתקלח חלום רטוב שזה שמזמן נמוג, בכל מפגש אנחנו עושות דבר אחר, נריס בעיקר מקשיבה ותומכת ואני מספרת לה את ההתלבטויות שלי בטיפול ובהתנהגות עם התינוקת , נריס מראה לי תנוחות שמקלות על התינוקת ובעיקר נמצאת איתי שעתיים בשבוע ויש לי יום כייף ויום שבו אני יכולה להיות יותר רגועה כי יש לי עזרה.
פרויקט מקסים וכל הכבוד לאנשים שחשבו על הרעיון למתן עזרה לאמרות טריות וחדשות.
יום חמישי, 13 בינואר 2011
תפר חיי
מנסה לרקום את סיפור חיי
תפר לתפר
נתפר כל יום
רחישות של עצבות ואושר בליבי
אי שם נאפה לו התפר של חיי
אתה מביט בי במלוא אהבתך
נוסך מבטי מעלה
רוחש לי זרדים של אהבה ועינוגים
בדידותי ממאנת ללכת
כל יום תפר חדש צומח
ואני נרקמת בתוכו
חבויה בקונכיית חיי
רק אנוכי מבין את עצמי
תפר לתפר
נתפר כל יום
המסע החל
לא חשבתי שהמסע שלי להיות אמא, לגדל יצור קטן ברחמי בגופי יהיה כה קשה. חממת החיים הזו בתוכי קשה ומסורבלת כל גופי מרגיש כאילו אני נפרמת כל פעם קצת כל פעם סריג , חלק אחר מגופי מקבל זעזוע, אני אכן רוצה את הילוד הזעיר הקטן ואיך אני קוראת לו כבר בן וללא ידעתי מה מינו, אך יש לי תחושת בטן שזהו בן , בן יורש למשפחת בינשטוק זהבי ,אך באמת מעמקי ליבי אין זה משנה מה יהיה העיקר שיהיו בריאים אם כך{בת} או אם כך{בן} . מנסה לחשוב שעוד מעט יעברו ההקאות והבחילות הנוראיות הללו שתוקפים את בטני וכל כולה מתהפכת ושפתיי חיוורות וגרוני נחנק לו בקצב הפליטות של גרוני. כולם אומרים 3 חודשיים ראשונים וזה עובר ההתחלה קשה {לא אצל כולם, אבל אני מאלה שכן} ואז אני צריכה להרגיש טוב יותר טוב ואולי אף להנות מההריון הזה, להנות מההריון עוד סוגיה שאני לא מכירה , כל הנשים הללו שחושבות שזוהי חוויה אגדתית , חווית הבריאה, החוויה של האנושות, אני מצטערת מאוד בפני כולן אני אינני חשה כך , גופי לא שלי , בכל רגע נתון יש כאב בכל מקום, למטה למעלה , אני הולכת לאט כמו צב והטעם הטעם הזה בפה שלא מרפה לא משחרר, טעם רע ומגעיל כלום לא עוזר, נעזרת בכוחותי שבי האופטימיות הקוסמית שלי , מנסה לתאר לי את קו הסיום , את האושר שיגיח פתאום לעולם , את התינוק הקטן לעולם וליבי יהיה בעננים של אושר וליבי יפריח בלונים ופרחים ויהיה כייף. ממתינה לרגע הזה, לאושר המופלא. וכרגע שורדת , מנסה לשרוד את התחושות הלא טובות את הזמן הזה, מייחלת לי ולגופי להתעורר לבוקר חדש , לבוקר נפלא, כל בוקר לפני הקימה אני מדברת אל עצמי היום אני ירגיש טוב , היום יהיה יום טוב, ואז אני מבינה שאין לי על מי לעבוד, והיצור הזה בתוכי מחליט על חיי , על תחושותי, ואז שוב אני מקיאה עוד לפני שציחצחתי שיניים, ודמעותי זולגות נשפכות אפשר למלא את מפלס הכנרת איתם, לא חשבתי שתקופת ההריון שלי תהיה התקופה הקשה של חיי , לפחות נשארו לי עוד 6 וחצי חודשיים.
יום רביעי, 12 בינואר 2011
כוח הטבע
גדל בי יצור קטן ששמו עובר כרגע לא ידוע עדיין מה מינו….הכוח של הטבע מדהיםכיצד הגוף שלי הפך פתאום לחממת חיים ,הטבע בשיא פריחתו פשוט נמצא בי.הכל התרחש חיש מהרלא הספקתי לחשוב והופ גדלים בתוכי חיים חדשים ,פרי אהבתנו, יצירת תפארתנו.בתוכי ההרגשה כאילו יצור חדש השתלט לי הגוףועכשיו הוא מחליטמתי אני יקיא ומתי אני יצום וכל הרגשתי שונה ומשונה .גופי שלי הוא לא ממש מוכר ליואני תוהה חיים חדשים גדלים בך אין אפשרות חזרהוהגיע הזמן כנראה שצריך לסבול את החוויה הזוכי כרגע היא לא נעימהואני מנסה לחשוב חיובי ולחשוב אופקילהאמין בטוב כי חייב להיות .כי זו אני האופטימית זו אני החייכניתלמרות הכל ואף על פיולכולם קשה לראות אותי כךכי הליצן עכשיו כבוי והשמש מאחרת לזרוח בו.
כל הזכויות שמורות לי - הצדפה
לב של אישה
לב של אישה
כוחה של אישה
טמון בחיוכה
הפורש כנפיים לכל קצוות תבל
מחמם את הלב
רק תחייכי
והכל יסתדר
רק תשמחי
והאוויר יתאדה
אישה , אישה
בכוחה העוצמה
בליבה טמון סוד החיים
ציור- הצדפה
כל הזכויות שמורות - הצדפה
הירשם ל-
רשומות (Atom)